תקן לפסי האטה או הנחיות?

משרד התחבורה מפרסם באתרו הנחיות לתכנון וביצוע פסי האטה, אשר ניתן להבין מכך שזהו בעצם תקן לפסי האטה. האם זה באמת כך?

שאלות על עמידה בתקן לפסי האטה עולות לעיתים קרובות גם בקרב הרשויות המקומיות שאחראיות להתקנתם וגם בקרב משתמשי הדרך. כאמור, מפרסם משרד התחבורה הנחיות לתכנון וביצוע פסי האטה, אך לא ברור אם הוכוונה היא לתקן לפסי האטה או המלצות בלבד, שכן נראה שבכל דרך, כל אחד עושה מה שהוא רוצה ואין אחידות בין סוגי פסי ההאטה בדרכים השונות. בנוסף, לא נראה שקיימת אכיפה בנושא. על פי אתר משרד התחבורה, הנחיות ראשוניות נכתבו לראשונה בשנת 1983, הורחבו ופורטו שנית ב1991 והעדכון האחרון פורסם בשנת 2002.

מהם פסי האטה?

פס האטה או במפר בלשון העם, הוא כלי שנועד למתן את מהירות הנסיעה של כלי הרכב בכבישים ובכך לשפר את רמת הבטיחות בדרך הנתונה. פסי האטה מותקנים במקומות בהם נדרשת בקרה על מהירות הנסיעה כגון שכונות מגורים, בסמיכות למוסדות ציבור כמו בתי ספר, מתנ"סים, סמוך למעברי חצייה וכדומה. בנוסף ניתן למצוא גם פסי האטה לחניון, וכן נעשים שימושים גם בשטחי תפעול כמו מפעלים ומרכזי הפצה, יישובים קטנים כמו מושבים וקיבוצים.
פס האטה הינו בליטה או אזור גאומטרי מוגבה, בצורת עיגול או טרפז, על פני הכביש הניצב לרוחבו.
ישנם סוגים וחומרים שונים של פסי האטה: אספלט, בטון, וגומי. מאז כתיבת ההנחיות האחרונה של משרד התחבורה ועד ימנו אנו נפוצו בשוק סוגים רבים, טובים ומשודרגים של פסי האטה לדוגמת פסי האטה מפלסטיק או מ-PVC אולם כאמור ההנחיות הרשמיות טרם עודכנו.

נוכחותם של פסי האטה בדרך מסוימת מעבירה מסר ויזואלי ופיזי כי דרך זו איננה מיועדת למהירות גבוהה וכן יש לשמור על משנה זהירות במהלך הנהיגה.

תקן פסי האטה

תקן לפסי האטה – מי אחראי על התקנת פסי האטה, מיקומם ותקינותם?

באם מתייחסים להנחיות משרד התחבורה לתכנון וביצוע פסי האטה כתקן לפסי האטה, ההחלטה על התקנתם כמו גם האחריות עליהם נתונה בידי הרשות המקומית. ליתר דיוק, כל רשות תמרור מקומית מורשת להתקין פסי האטה בשטח שיפוטה. לדוגמא, בעיר ההחלטה נתונה בידי העירייה ובמושב בידי הועד המקומי. אולם במקומות כמו חניונים, מפעלים ולמעשה כל שטח פרטי אין אזכור מדוייק או התייחסות ספציפית בהנחיות משרד התחבורה.

יש להדגיש כי כמו שהתקנת פס האטה מועילה מאד ברוב המקרים במידה והיא נעשית בצורה לא נכונה היא עלולה להיות מסוכנת. על כן, לאחר שמתגלה צורך למיתון תנועה במקום מסוים, מומלץ שמהנדס תנועה יבדוק האם מתקיימים תנאים להתקנת פסי האטה או לא.

מהנדס תנועה גם יקבע את הריווח המתאים בין סדרה של פסי האטה על מנת לייצר מיתון תנועה לאורך קטע מסוים. פס האטה בודד יביא להאטה נקודתית בלבד (מתאים לשימוש בכניסה לחניון למשל).

תנאי סף להתקנת פסי האטה

כפי שהן מובאות בהנחיות משרד התחבורה:
1) פסי האטה מיועדים להתקנה בדרך שמהירות הנסיעה המותרת בה אינה עולה על 50 קמ"ש.
2) אין להתקין פסי האטה בדרכים מעוקלות ברדיוס הקטן מ-90 מעלות.
3) אין להתקין פסי האטה בדרכים עם שיפועים אורכיים חמורים (מעל ל-8%)
4) בכל מקרה יש למקם את פס ההאטה במקום בו יש מרחק נראות שיכול לספק עצירה בטוחה (30 מטר לנסיעה במהירות של 30 קמ"ש, מרחק של 45 מטר לנסיעה במהירות של 40 קמ"ש ו-55 מטר לנסיעה במהירות של 50 קמ"ש.
5) מומלץ שנפחי התנועה הממוצעים של דרך המותקנים בה פסי האטה אינם יעלו על 10,000 כלי רכב ביממה.
6) מכיוון שלעתים הימצאות פסי האטה בקטע דרך מסוים מפחית את כלי הרכב העוברים באותו בו, יש לוודא כי אכן קיימות דרכים חליפיות על מנת שלא ייווצרו עומסי תנועה במקום.
7) אין להתקין פסי האטה ברחובות הנחשבים לדרכי גישה לרכבי חירום והצלה.
8) במידה ועוברים באותו קטע דרך יותר מ-12 אוטובוסים בכיוון תנועה אחד בשעת שיא, לא מומלץ להתקין פסי האטה על מנת שלא לגרום להטרדה של כמות נוסעים גדולה.

מהו תקן פסי האטה

לסיכום

יש להתייחס להנחיות משרד התחבורה לפני ביצוע פסי האטה בדרך! כמו כן חובה להתייעץ במהנדס תנועה ובאנשי מקצוע המוסמכים לכך. התייעצות עם גורם מוסמך תשמור על הרשות מפני תביעות וכן תוציא את המיטב מהתקנת פסי ההאטה.

השארת תגובה